מחקרים

אבחנה של כאב במפרק העצה והכסל: ערך ניבוי של שלוש בדיקות קליניות אבחנתיות

חוקרים סבורים כי מבחנים קליניים שונים אינם מוסיפים באופן משמעותי לערך הניבוי שיש לסקירת נתונים דמוגרפיים בסיסים באבחנה של כאב במפרק העצה והכסל

03.11.2020, 17:19

ידוע כי עד היום, אין קריטריוני אבחנה מקובלים ומדויקים, כמו גם נוהל טיפול מסודר לכאבים במפרק העצה והכסל. מספר מחקרים בעבר תרמו בדרכים שונות להבנת ההתייצגות הקלינית, היסטוריה ובדיקה גופנית בהקשר של אבחנת כאבים במפרק הנ"ל. מטרת החוקרים הייתה להעריך את הרגישות והסגוליות של הבדיקות הקליניות האבחנתיות ואת ערכי הניבוי שלהן, באבחנה מדויקת של כאבים במפרק העצה והכסל.

החוקרים גייסו 200 נבדקים מתאימים עם אבחנה עיקרית של כאבים במפרק העצה והכסל, העריכו אותם מחדש ואספו עליהם נתונים דמוגרפיים ואת הציון בסולם ה-VRSי(verbal rating scale). לאחר מכן, ביצעו שלוש בדיקות במטרה לאבחן כאבים במפרק: "בדיקת דחיפת ירך", "מבחן פטריק" וגרסה מותאמת של בדיקת Gaenslen המכונה "מבחן Mekhail". בהמשך, העבירו את החולים לחדר ניתוח לביצוע הזרקה למפרק, כאשר הקלה של 50% או יותר בכאב נחשבה כתוצאה מאמתת. הרופאים שביצעו את ההליך לא ידעו על תוצאות שלושת המבחנים שבוצעו לפני כן. החוקרים שילבו בין התוצאות משלושת המבחנים לבין תוצאות ההליך הפולשני והסיקו מסקנות סטטיסטיות ורפואיות, שקבעו את ערך הניבוי ומידת הסיוע לרופאים באבחנת כאב במפרק העצה והכסל.

החוקרים מצאו כי ההשפעה המצטברת של ביצוע בדיקות במקביל הייתה בהגברת רגישות הבדיקה אך ירידה בסגוליות, מה שהופך אותו לכלי סינון עוצמתי. עוד מצאו כי שילוב בין מבחן פטריק ו-Mekhail הביא לרמת הדיוק הגבוהה ביותר, עם רגישות של 94%, סגוליות של 17%, ערך מנבא חיובי של 81% וערך מנבא שלילי של 44%. זאת ועוד, נמצא כי מבחן פטריק היה טוב יותר בהשוואה לבדיקות אחרות, בהבחנה בין חולים עם כאבים במפרק לבין כאלו ללא כאבים. אף אחד מהשילובים לא הניב רגישות וסגוליות מובהקות סטטיסטית. לבסוף, החוקרים דיווחו כי ערך הניבוי הכללי של כל אחת מהבדיקות בפני עצמן או כל שילוב ביניהן, לא התעלה באופן משמעותי על ערך הניבוי של נתונים דמוגרפיים בסיסיים, כולל ציון כאב לפני ההזרקה ותרשים מיקום כאב.

החוקרים הגיעו למסקנה כי התוצאות דומות לפרסומים של מחברים שונים, שמצאו כי לבדיקה גופנית יש תפקיד מוגבל באבחנת כאבים במפרק העצה והכסל. הם מצאו בפרט כי הבדיקות הקליניות ו/או השילוב ביניהן, לא הוסיפו באופן משמעותי ליכולת הניבוי התגובה לזריקה תוך-מפרקית אבחנתית, בהשוואה למאפיינים בסיסיים של הנבדקים. זאת מלבד שילוב בין מבחן פטריק ו-Mekhail, שהביא לרגישות גבוהה של 94%. ממצאים אלו הופכים את סקירת הנתונים הדמוגרפיים לכלי הולם שיכול לחסוך בהוצאות לא נחוצות באבחנה טרם הזרקה למפרק העצה והכסל.

מקור:

Mekhail, N. et al. (2020) Pain Practice. https://doi.org/10.1111/papr.12950

נושאים קשורים:  מחקרים,  כאב במפרק העצה והכסל,  כאב גב תחתון
תגובות