מחקרים

הקשר בין דעות קדומות לגבי תרופות נוגדות כאב לבין היענות ותוצאי הטיפול

תפיסות מוקדמות וחששות לגבי הטיפול התרופתי בכאב היו קשורים להיענות, דפוסי נטילה ותוצאים. בשביל לשפר את ההיענות לטיפול ואת תוצאי הטיפול, יש צורך לשקלל את אמונות המטופל בעת איסוף המידע הראשוני, במעקב, ובמידת הצורך גם בטיפול חליפי.

משככי כאבים (אילוסטרציה)
משככי כאבים (אילוסטרציה)

חוסר היענות לתרופות מרשם לטיפול בכאב היא תופעה נפוצה בקרב חולים כרוניים עם מחלות שאינן ממארות. לפי מחקרים קודמים, אמונות הנוגעות לתרופות אלו דווחו כקשורות לחוסר היענות במחקרי חתך. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון באופן פרוספקטיבי את הקשר בין אמונות המטופלים על תרופות לטיפול בכאב לבין ההיענות לטיפול בכאב ותוצאי הטיפול.

במחקר השתתפו מטופלים עם מחלות כאב כרוניות שאינן ממארות ושהשלימו את השאלון Pain Medication Attitudes Questionnaire שכלל 47 שאלות, ביניהם 7 שאלות לגבי אמונות על תרופות לטיפול בכאב. לאחר 11 שבועות, תת שימוש ושימוש יתר בתרופות אלו הוערך על ידי דיווח עצמי. בנוסף, שביעות הרצון של המטופלים באשר להשפעה של התרופות ותופעות לוואי הוערכו.

133 מטופלים השלימו את השאלון הראשוני ו-99 מטופלים השלימו את שאלון ההמשך. חששות לגבי תופעות לוואי בשאלון הראשון היו קשורות לתת שימוש ולדיווח על תופעות לוואי לאחר 11 שבועות. תפיסת המטופל לגבי הצורך בתרופות נוגדות כאב היה קשור באופן חיובי עם שימוש יותר, בעוד שתפיסות לגבי התמכרות היו קשורות באופן שלילי לשימוש יתר. חששות לגבי פיתוח עמידות וחוסר אמון ברופא המטפל היו קשורות באופן שלילי לשביעות הרצון מהטיפול ומהתרופה.

מקור: 

Timmerman L. et al (2019). The Clinical Journal of Pain: December 2019 - Volume 35 - Issue 12 - p 941–947;

נושאים קשורים:  מחקרים,  כאב כרוני,  תפיסת כאב,  משככי כאבים
תגובות