השמנת יתר היא מחלה נלווית נפוצה אצל חולים עם פיברומיאלגיה. במחקר חדש שנערך באוניברסיטת אינדיאנה בארצות הברית ופורסם בכתב העת The Clinical Journal of Pain, ביקשו החוקרים להעריך האם השמנת יתר ממתנת את היעילות של טיפול בתשאולים מוטיבציוניים סביב פעילות גופנית (exercise-based motivational interviewing).
עוד בעניין דומה
לקריאה נוספת:
המחקר הינו אנליזה שנייה של מידע שהתקבל ממחקר קליני של 198 חולים עם פיברומיאלגיה. המחקר בוצע עם הקצאה אקראית, בה קבוצה אחת עברה טיפול של תשאולים מוטיבציוניים סביב פעילות גופנית, וקבוצת ביקורת אשר עברה טיפול מקובל המבוסס על שליטה בתשומת לב (attention control). באמצעות שימוש במדד של BMI, המטופלים חולקו לקבוצת משקל יתר (BMI>30 kg/m2) או לקבוצת ללא משקל יתר (BMI<30 kg/m2). נעשה שימוש במודלים לינאריים מורכבים על מנת למצוא אינטראקציות בין הקבוצות לבין סטטוס משקל היתר ביחס לתוצאה העיקרית של חומרת סימפטומי מחלת הפיברומיאלגיה על פי שאלון השפעת פיברומיאלגיה (Fibromyalgia Impact Questionnaire, FIQ). מדדים משניים כללו עוצמת הכאב (שאלון Brief Pain Inventory), מבחן 6 דקות הליכה, ודיווח עצמי על פעילות גופנית (תוכנית מודל של פעולות קהילתיות מקדמות בריאות בקשישים).
מתוך 198 המשתתפים, 91 (46%) היו ללא משקל יתר ו-107 (54%) היו בעלי משקל יתר. במדד חומרת סימפטומי מחלת הפיברומיאלגיה (שאלון FIQ), האינטראקציה בין הקבוצות (טיפול/ביקורת) למצב הגופני (השמנת יתר/ללא), הייתה מובהקת (P=0.02). בקבוצת הנבדקים ללא משקל יתר, תשאול מוטיבציוני היה קשור לשיפור גדול יותר בשאלון השפעת הפיברומיאלגיה בהשוואה לקבוצת הביקורת. בקבוצה של בעלי משקל יתר, משתתפים שעברו תשאול מוטיבציוני דיווחו על פחות שיפור בשאלון השפעת פיברומיאלגיה, בהשוואה למטופלים בקבוצת הביקורת. אנליזת האינטראקציה היתה גם היא מובהקת עבור עוצמת כאב בשאלון Brief Pain Inventoryי(P=0.01), אבל לא עבור מבחן ההליכה ועבור דיווח עצמי על פעילות גופנית.
החוקרים מסכמים שזהו המחקר הראשון המראה את האפקטים השליליים של משקל יתר על יעילות הטיפול בתשאולים מוטיבציוניים במטופלים עם פיברומיאלגיה. החוקרים מציעים שתשאולים מוטיבציוניים סביב פעילות גופנית עלולים להיות יותר יעילים לאחר ירידה במשקל.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
