כלי הערכה המבוססים על דירוג מספרי נמצאים בשימוש למטרות הערכת תפיסת הכאב במטופלים ולקביעת ההשפעה של הטיפול בכאב.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר הנוכחי היתה לקבוע את היכולת של מטופלים עם כאב כרוני או חריף לדרג את התגובה שלהם לגירוי אקראי של כאב ולהעריך את ההשפעה של טיפול באופיואידים על יכולת דירוג הכאב.
30 מטופלים עם פיברומיאלגיה, 62 מטופלים לאחר ניתוח ו-37 נבדקים בריאים, ששימשו כקבוצת ביקורת, קיבלו גירוי אקראי של כאב חום וכאב חשמלי. כל המטופלים דירגו את הכאב שלהם במדד דירוג מספרי בעל 11 נקודות, מ-0 (ללא כאב) ועד 10 (הכאב הנורא ביותר שניתן לדמיין).
הנתונים נותחו על ידי מערכת ניקוד שלילי, המבוססת על ההנחה שגירוי בעוצמה גבוהה יותר ידורג גבוה יותר במדד הניקוד המספרי. תשובות המטופלים רובדו לקבוצות על פי ההתאמה לדירוג "טוב", "בינוני", ו"גרוע".
על פי התוצאות, היה קושי גדול ליותר לדרג כאב חום בהשוואה לכאב חשמלי, כאשר ניקוד גבוה יותר ניתן לכאב חום (p=0.03 בקבוצת הביקורת, ו-p=0.04 בקבוצת הפיברומיאלגיה). נבדקים בריאים הצליחו לסווג את הכאב באופן טוב, כאשר 73% (כאב חום) ו-81% (כאב חשמלי) מהנבדקים סווגו לקבוצות הדירוג "הטוב".
לפיברומיאלגיה הייתה השפעה שלילית על דירוג הכאב, כאשר 45% (כאב חום, p=0.03 לעומת קבוצת הביקורת) מהמטופלים ו-67% (כאב חשמלי) מהמטופלים סווגו לקבוצת הדירוג ה"טוב".
בקבוצת הביקורת, יכולת הדירוג נפגעה במהלך הטיפול עם אופיואידים, והותירה רק 40% (כאב חום, p=0.015 בהשוואה לדירוג בזמן הבסיס) ו-70% (כאב חשמלי) בסיווג של דירוג "טוב" של הכאב.
תצפיות דומות נמצאו בקרב המטופלים עם פיברומיאלגיה (p=0.02), אך לא במטופלים לאחר ניתוח.
החוקרים מסכמים, כי עקביות בדירוג כאב על פי מדד מספרי היא גבוהה בקרב נבדקים בריאים. עם זאת, יכולת זו מידרדרת בנוכחות כאב כרוני, ובעת מתן טיפול באופיואידים הן בנבדקים בריאים והן במטופלים עם פיברומיאלגיה, אך לא במטופלים עם כאבים חריפים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
