במחקר רב-מרכזי שבוצע בגרמניה הושווה שיעור התקפי הדיכאון החוזרים תחת שני טיפולים – טיפול אחזקה ב-CBTי(Cognitive-Behavioral Therapy) וטיפול ב-Manual-based Psychoeducation.
עוד בעניין דומה
המחקר כלל 180 משתתפים לאחר שלוש אפיזודות דיכאון לפחות בעברם, שלא סבלו מדיכאון בתחילת המחקר והיו יציבים במשך חודשיים לפחות. המשתתפים הוקצו אקראית לטיפול אחזקה ב-CBT (שכלל 16 מפגשים בני 50 דקות, במשך שמונה חודשים), או טיפול ב-Manual-based Psychoeducation – טיפול שכלל גם הוא 16 מפגשים במשך שמונה חודשים, אך המפגשים נמשכו 20 דקות, וכללו אספקת מידע, הקשבה תומכת וייעוץ, תוך הימנעות משימוש בטכניקות CBT, לימוד כישורים לפתרון בעיות וכדומה.
הטיפול במסגרת המחקר ניתן בנוסף לטיפול תרופתי. בהמשך נמצאו המשתתפים במעקב על ידי בוחנים שלא היו מודעים לטיפול אותו קיבלו, במשך 12 חודשים.
כשנה לאחר תום הטיפול, לא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות בשיעור החזרה של דיכאון (51% בקבוצת ה-CBT ו-60% בקבוצת ה-psychoeducation) ולא בחציון משך הזמן עד לחזרה (607 יום בקבוצת ה-CBT ו-531 יום בקבוצת ה- psychoeducation).
כאשר נבחנו בנפרד משתתפים שבעברם חמישה התקפי דיכאון ומעלה, נמצא יתרון מובהק ל-CBT במניעת התקפי דיכאון חוזרים, אם כי יש לציין כי משך המפגשים היה משמעותית גדול יותר בקבוצת ה-CBT.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
