מטרת מחקר זה הייתה להעריך את היעילות ואת הסבילות של פרגאבאלין (ליריקה, פייזר) בטיפול בכאב נוירופתי מרכזי לאחר פגיעה בעמוד השדרה (SCI).
עוד בעניין דומה
חולים הסובלים מכאב נוירופתי כרוני, מתחת-לרמת הפגיעה, עקב SCI, חולקו באקראי לקבל 150 עד 600 מ"ג\יום של פרגאבאלין (108 משתתפים) או אינבו (112 משתתפים) למשך 17 שבועות. הכאב סווג ביחס לרמה הנוירולוגית של הפגיעה, שהוגדרה כסגמנט עמוד השדרה הקאודלי ביותר עם תפקוד מוטורי וסנסורי נורמלי, גבוה, באותה רמה או נמוך מרמת הפגיעה.
עמוד השדרה (אילוסטרציה)
המדד העיקרי היה השינוי הממוצע בכאב, מותאם למשך התקופה. המדדים המשניים היו השינוי בניקוד הכאב הממוצע מתחילת הניסוי ועד לנקודת הסיום, אחוז החולים שחלה אצלם הפחתה של יותר מ-30% בניקוד הכאב הממוצע בנקודת הסיום, ניקודי התרשמות כללית של החולים לגבי השינוי בנקודת הסיום של הניסוי והשינוי בניקוד הממוצע של הפרעה לשינה עקב כאב מתחילת הניסוי עד לנקודת הסיום של הניסוי. מדדים נוספים היו הסולם לשינה (MOS) והסולם לחרדה ודיכאון (HADS).
טיפול בפרגאבאלין הוביל לשיפור משמעותי סטטיסטית בהשוואה לאינבו במדד העיקרי ובמדדים המשניים. שיפור משמעותי בכאב נראה כבר בשבוע 1 ונשמר לאורך כל תקופת הטיפול. תופעות הלוואי היו זהות לתופעות הלוואי המוכרות של פרגאבאלין והיו ברובן קלות עד מתונות. ישנוניות וסחרחורת היו התופעות שדווחו בשכיחות הגבוהה ביותר.
החוקרים הסיקו כי פרגאבאלין היה יעיל ונסבל היטב בקרב חולי כאב נוירופתי עקב SCI.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
